החלטה בתיק בש"א 486/06

1.      בפני בקשה למחיקת הערעור שכנגד שהוגש על ידי המשיבה.

2.      העובדות הדרושות להכרעה בבקשה יפורטו להלן:

2.1.   המבקש הינו אח במקצועו. המשיבה, עמותה רשומה, עסקה בין היתר בהערכת תלות של קשישים לצורך קביעת זכאותם על פי חוק הביטוח הלאומי. המשיב הועסק על ידי המשיבה כמעריך. על פי הסכם ההעסקה, שולם למשיב שכר כולל בגין הערכות תלות שביצע.

2.2.   העסקתו של המבקש הגיעה לסיומה בחודש 10/30. המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, חופשה והבראה. המשיבה טענה כי התשלום בגין זכויות אלה כבר נכלל בשכר הכולל ששולם לו. עוד נטען על ידי המשיבה, כי ככל שלמבקש מגיעות זכויות נוספות, יש לערוך התחשבנות מחודשת עם המבקש ולחייבו בהשבת סכומי כסף שקיבל.

2.3.   בית הדין דחה את התביעות לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה ודמי הבראה, בקובעו כי תשלומים אלה נכללו כדין בשכרו השוטף של המבקש. בית הדין קיבל את התביעה לתמורת הודעה מוקדמת. בית הדין קבע כי לאור המסקנה אליה הגיע, אין צורך לדון בטענות המשיבה בעניין עריכת התחשבנות מחודשת עם המבקש. עוד קבע בית הדין כי אין מקום לדון בטענת המשיבה לקבלת פיצוי מוסכם עקב הפרת התחייבות בהסכם העסקה, כיון שטענה זו לא הועלתה בכתב ההגנה ואף לא נזכרה בתצהיר מטעם המשיבה באופן מפורט.

2.4.   המבקש הגיש ביום 8.5.206 ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, אשר נסב על רכיבי התביעה שנדחו.

2.5.   המשיבה הגישה ביום 4.6.2006 ערעור שכנגד, אשר נסב על קבלת התביעה לתמורת הודעה מוקדמת, ועל דחיית תביעתה לפיצוי מוסכם על הפרת התחייבות בהסכם ההעסקה.

3.      בבקשה נטען כי המועד האחרון להגשת ערעור שכנגד היה יום 2.6.2006, ולפיכך הערעור שכנגד הוגש באיחור. עוד נטען, כי הנושאים שהועלו בערעור שכנגד חורגים מנושאי הערעור העיקריים, ולכן לא ניתן להעלותם בדרך של ערעור שכנגד.

4.      בהחלטה מיום 15.6.2006 נקבע כי הערעור שכנגד הוגש במועד, בהתחשב בעובדה כי יום 2.6.2006 היה יום שישי, ולכן על המשיבה להגיב רק לטענה כי הערעור שכנגד נסב על נושאים החורגים מהנושאים שהועלו בערעור העיקרי.

5.      המשיבה טענה כי:

5.1.    די בזיקה כלשהי, ולו מצומצמת בהיקפה, בין הערעור שכנגד לבין הערעור העיקרי. זיקה זו מתקיימת, שכן הערעור שכנגד מתייחס לכל המונח ביסודו של הערעור העיקרי - מתכונת העסקתו של המבקש אצל המשיבה.

5.2.   שאלת היקף זכויותיו של המבקש נגזרת מן הקביעה בדבר תבנית העסקתו. הדדיות זו שבין הזכויות מקימה את הזיקה הנדרשת להגשת ערעור שכנגד.

5.3.    ככל שקיים ספק, הספק פועל לטובת מגישו של הערעור שכנגד.

5.4.   בנוסף, יש ליתן למשיבה, שבמידה מסוימת היתה מוכנה להשלים עם פסק הדין של בית הדין קמא ולא לערער עליו, ארכה להגשת הערעור, על ידי קבלת הערעור שכנגד.

6.      ב"כ המבקש טען בתשובתו לתגובת המשיבה:

6.1.   אין קשר ואין זיקה בין הערעור לבין הערעור שכנגד. הזכות להודעה מוקדמת מעוגנת בהסכם עליו הסתמכה המשיבה. הערעור נסב על הגישה המשפטית אותה נקט בית הדין.

6.2.   המשיבה אינה חולקת על הקביעות והסעדים נשוא הערעור.

6.3.   הליך הערעור שכנגד נועד לאפשר לבעל דין שטענותיו לא נתקבלו בעניין נשוא הערעור  לשכנע את ערכאת הערעור בצדקת עמדתו, אך לא להעלות נושאים אחרים בתכלית, אשר בעל הדין לא ראה לנכון לערער עליהם בזמן שהוקצב לו.

7.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני קובעת כי יש לקבל את הבקשה למחיקת הערעור שכנגד, מנימוקים שיפורטו להלן.